Post #5121

‏הסאגה עם העיתונאי אריאל כהנא, כמו הסיפור של המגד במילואים ליד הר בעל חצור, כמו עם הסיפור של בית העסק שהוצת ואז התברר שהמציתים הם ערבים, כמו עוד עשרות סיפורים שהתפרסמו בקול רעש גדול עם כותרות של "אלימות המתנחלים" ואז התבררו בקול ענות חלושה, שהם שקר וכזב, ולא היתה שום אלימות של יהודים ואת הטרור ביצעו ערבים, צריכה ללמד את כולנו כמה דברים חשובים: 1. יש פה קמפיין. שלא יהיה ספק 2. השיטה היא קודם כל להאשים ולהעליל. לעזאזל עם האמת 3. מידי פעם האמת צצה וניתן להפריך את העלילה 4. לא תמיד זה אפשרי. כי לך תוכיח שאין לך אחות. לא תמיד זה מתועד, זה נחקר, ואז השקר נשאר באוויר והאמת אין דורש לה 5. מכל האירועים האלו, תסיקו כבר את המסקנה המתבקשת: יש פה נוער מדהים, חלוצי, אמיץ, שיש לו יותר מידי שונאים ולא בכדי, כנראה הם כל-כך משמעותיים ועושים פה היסטוריה שלא סתם מנסים לחבל להם! הם גורמים לכך שתוכנית השמאל לסגת מחבלי הארץ תימחק סופית. אז מתירים את דמם, והם, הם אפילו לא עונים. רובם לא נמצא ברשתות, בקושי יש להם סמארטפונים, וכשהם יוצאים לרעות את הצאן בשמש בחום ולשמור בלילה הקר כדי להציל אדמות מדינה ולהסיג את האויב ברגליהם, מישהו דואג לשפוך את דמם. תגנו עליהם מפני מכונות הרוע ומפני עלילות הדם האנטישמיות! אל תאמינו אוטומטית! תזכרו שיש פה קמפיין! תגנו עליהם! אין מי שיעשה את זה במקומם!