תוכן הפוסט
מלחמת תקומה – חזרה לדוקטרינה הריאליסטית והמנצחת מהי הדוקטרינה שמנחה את ישראל בסכסוך? כפי שמראה ד"ר רפאל בן לוי, מראשית המדינה ועד אמצע שנות ה־80 ישראל פעלה לפי דוקטרינה ביטחונית ריאליסטית: הכרה בכך ששורש הסכסוך הוא ההתנגדות לריבונות יהודית, יוזמה והכרעה צבאית, שליטה בשטח והסתמכות עצמית. הגישה הזו הביאה ניצחונות והסירה איומים קיומיים. הנטישה שלה לטובת אידיאליזם ביטחוני – נסיגות, הכלת אויבים ותלות בגורמים בין-לאומיים – ערערה את ההרתעה והובילה לשיא הכשל ב-7 באוקטובר. כבר ב-1957 זיהה משה שרת את המתח בין שתי הגישות; ההיסטוריה הוכיחה איזו מהן עבדה. מלחמת התקומה יצרה חלון הזדמנויות לחזור לעקרונות הריאליסטיים: יוזמה התקפית, שליטה והסתמכות עצמית. בצפון ובזירה האזורית ניכרת חזרה חלקית לכך אך בעזה המבחן עדיין פתוח. זה לא ויכוח אידיאולוגי אלא שאלה של קיום. הדוקטרינה הריאליסטית, כפי שמדגיש בן לוי, אינה אופציה פוליטית אלא תנאי לביטחון ולעתיד ישראל. למאמר המלא מתוך קובץ המאמרים "שנתיים לטבח 7 באוקטובר – התפכחות, שינוי ומאבק">> https://www.kohelet.org.il/article/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%9c/