פורום קהלת Kohelet Policy Forum

המאמר השני של עו"ד אברהם של"ו, עמית בכיר בפורום קהלת, באתר מידה. https://mida.org.il/2026/05/19/%d7%99%d7%a9-%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%94%d7%a1%d7%a0%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa/

השבוע פרסמנו שני מאמרים שמתמודדים עם אתגר הסנקציות הבינלאומיות על אזרחים וארגונים ישראלים. הראשון, בישראל היום, הוא של עו"ד שרה שיאלום, חוקרת משפט בינלאומי שהצטרפה אלינו לפורום מצרפת. https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/20555609

האם ישראל יכולה להחיל את חוקי העתיקות שלה גם ביהודה ושומרון? מזכר משפטי חדש של פרופ' יוג'יןקונטורוביץ' ועו"ד אברהםשל"ו מפורום קהלת קובע כי אין מניעה משפטית לעשות זאת, במיוחד נוכח הביזה וההרס המתמשכים של אתרי מורשת וארכיאולוגיה. ישראל מעולם לא הכירה ביו"ש כ"שטח כבוש" במובן המשפטי המלא, ובכל מקרה כבר החילה לאורך השנים שורה של חוקים אזרחיים באזור כשהדבר נדרש. אי אפשר לטעון שמטרת דיני הכיבוש היא להגן על מורשת ותרבות ובמקביל למנוע את ההגנה עליה בפועל. למזכר המלא>> https://www.kohelet.org.il/article/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%a9-%d7%9e%d7%96%d7%9b/

בימים האחרונים נחשפנו לויכוחים על עניין הציונים במערכת החינוך, המדידה והפרסום שלהם. על מה בכלל מדובר? איך מודדים והאם השיטה עובדת כמו שצריך? ד"ר נעמה אבידן, חוקרת חינוך בפורום קהלת, חקרה את הנושא ודיברה על כך בראיון בגלי ישראל. https://youtu.be/mT7nzfvZzG0?si=rv7z4F6Fudk9bJk2

אפליקציית "חניתי" של משרד התחבורה שעליה דווח לאחרונה היא צעד חשוב במאבק בשימוש לרעה בתגי חניה לנכים אבל היא מטפלת בעיקר בסימפטום ולא בשורש הבעיה. לפי נתוני משרד התחבורה, מספר בעלי תגי הנכה זינק מ־74 אלף ב־2006 ליותר מ־365 אלף ב־2023, וכיום משויכים לתגים כ־675 אלף כלי רכב, כחמישית מהרכבים הפרטיים בישראל. רן פיטוסי, כלכלן חוקר רגולציה בפורום קהלת, מסביר בטורו בערוץ 7 שהבעיה אינה רק באכיפה, אלא גם בהליך ההנפקה: היעדר קריטריונים רפואיים ברורים, הקלות דיגיטליות מאז הקורונה והיעדר בדיקות פרונטליות יצרו תמריץ עצום להשגת תג, לפעמים באופן מניפולטיבי. אם רוצים להבטיח שחניות הנכים יישארו זמינות למי שבאמת זקוק להן, לא מספיקה אפליקציה אלא נדרשים גם קריטריונים ברורים, פיקוח אמיתי ובחינה מחודשת של התגים שהונפקו בשנים האחרונות. לטור המלא>> https://www.inn.co.il/news/696778

https://youtu.be/ZAB-4rGlpwY

״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״. אריאל רכניץ, כלכלן וראש מדור הרגולציה בפורום קהלת, התארח בפודקאסט של נתנאל אברהם לשיחה על הסיבות ליוקר המחיה, הקרב על החלב, היתרונות והמחירים של רגולציה, ניהול סיכונים ולמה מאוד כדאי לישראל לאמץ את התקינה האירופית. לפרק המלא»https://youtu.be/oAzXhJBYmd4?si=skmU0eNl5PE9kuPD

מה אנחנו באמת יודעים על מערכת החינוך של הילדים שלנו? הנתונים על מערכת החינוך בישראל מדאיגים, אבל הבעיה עמוקה אפילו יותר: למדינה אין באמת תמונה ברורה, עקבית ועדכנית על מצב התלמידים. הכתבה של חן ארצי-סרור בידיעות אחרונות חושפת מציאות שבה משרד החינוך, בתי הספר וההורים פועלים כמעט באפלה. רק 38% מתלמידי כיתות ט' עומדים בדרישות בשפת אם, ופחות מרבע עומדים בדרישות באנגלית, אבל גם הנתונים האלו חלקיים. לא כל התלמידים נבחנים, כל תלמיד נבחן במקצוע אחר, והתוצאות מתפרסמות לעיתים רק אחרי שנה וחצי, כשהילדים כבר במערכת אחרת לגמרי. ד"ר נעמה אבידן, עמיתת מחקר בפורום קהלת, מסבירה שבמדינות מובילות בעולם מתקיים מעקב רציף אחר כל תלמיד, עם משוב מהיר שמאפשר למורים ולהורים לזהות קשיים בזמן אמת ולתת מענה מותאם. בישראל, לעומת זאת, אין מעקב אישי ארוך טווח, תדירות המבחנים אינה עקבית, והמערכת מתקשה להפיק מידע שימושי בזמן אמת. מדידה איננה חזות הכול, אבל בלי נתונים אמינים, שקופים ועדכניים אי אפשר לצמצם פערים, לתקן כשלים או לבנות מצוינות. מערכת חינוך אי אפשר לנהל על בסיס ניחושים. לכתבה המלאה» https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14762909

» דמיינו רופא שמטפל בחולה ללא מד לחץ דם, ללא מד חום וללא בדיקות. ברור לכל שכדי לאבחן בעיה ולטפל במחלה נדרשים נתונים. כך גם מערכת החינוך בישראל, שסובלת מתחלואים רבים אך מגששת באפלה, ללא כיוון, ללא נתונים מהימנים וללא תמונת מצב ברורה. שורש הפארסה הזו הוא העובדה שאין בישראל ישות סטטוטורית עצמאית שתפקידה למדוד באופן שיטתי ולהעריך את מצב תלמידי ישראל במקצועות השונים, ולספק להורים, למורים, למנהלים ולמשרד החינוך עצמו מידע מהימן ואובייקטיבי. עד היום לא חוקק חוק שמסדיר את מדיניות המדידה וההערכה, והתוצאה היא שמשרד החינוך מודד את עצמו. ביטול בחינות בתקופות חירום הוא איוולת מכמה סיבות: 1. דווקא בזמני משבר, כאשר המערכת אינה מתפקדת כסדרה, יש חשיבות עליונה לנטר את הפערים, כדי שניתן יהיה לבנות תכניות לצמצומם היכן שהם נדרשים ביותר. 2. למבחנים השוואתיים יש דווקא יכולת לייצר רציפות לימודית גם בזמנים מאתגרים, ולהגביר מוטיבציה בקרב תלמידים וצוותים חינוכיים. בכלל זה, ראוי לשקול גם מתן ציונים אישיים לתלמידים — דבר שאינו מתקיים כיום. 3. מצבי חירום הפכו לחלק מחיינו. עלינו לעשות כל שניתן כדי לקיים שגרה גם בתוכם, עם התאמות ופתרונות יצירתיים, אך תוך שמירה על רציפות מערכתית ככל האפשר. זהו נדבך חשוב בהתמודדות עם מצבי חירום עצמם.

לפני כשבוע פורסמו תוצאות מבחני תנופה שנערכו לתלמידי כיתות ט'. המבחנים אמנם נערכו לפני 15 חודשים, אך רק עתה פורסמו הנתונים בשניים מתוך שלושת המקצועות שנבחנו (הנתונים במבחן ב"מדעים" טרם פורסמו). המבחנים הקודמים נערכו בשנת 2018, כך שאין שום יכולת להבין מן הנתונים מהן המגמות במערכת. לאורך השנים שרי חינוך ביטלו בקלות מבחנים השוואתיים מסיבות שונות. ב-2014 החליט שר החינוך להקפיא את הבחינות; ב-2018 לא פורסמו התוצאות בשל חשש לחוסר מהימנות; ובהמשך בוטלו המבחנים למשך שנתיים בשל מגפת הקורונה. לאחר מכן בוטלו שוב לרגל מעבר למערך מדידה חדש. גם השנה החליט שר החינוך לבטל את הבחינות בכיתות ו' במתמטיקה, מדעים, אנגלית ותנ"ך. הבחינות היו אמורות להתקיים בחודשים הקרובים, אך בוטלו בשל המצב הביטחוני, ללא כל אבחנה בין אזורים שונים בארץ. »

היום אמורה לעלות בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שתעלה למשלם המסים מיליארד ש"ח בשנה, שיועברו למי שרכש דירה ובחר, מרצונו, במשכנתא במסלול עם סיכון גבוה. אותם לווים נהנו מהחזרים נמוכים כשהריבית היתה נמוכה, ועם עליית הריבית גם ההחזרים החודשיים עלו. סבסוד רוחבי של משכנתאות הוא צעד יקר, מעוות ובעייתי, שמעביר מסר מסוכן. מאמר מנומק באתר N12 מאת ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה >>https://www.mako.co.il/news-columns/2026_q2/Article-0eb18b2ac1c0e91026.htm

פרופ' משה קופל, יו"ר פורום קהלת, במאמר במקור ראשון על שלושה טיוחים שמראים את הסכנה לדמוקרטיה במצב שבו הגוף החוקר והתובע נהנה מחסינות כמעט מלאה מביקורת אפקטיבית. הוא מציע פתרון ברמה האיוש ושלושה פתרונות ברמה המוסדית אך מזכיר שגם פתרונות אלה יתקלו במאבק מצד מי שנהנה מהמצב הקיים.