פורום קהלת Kohelet Policy Forum

מתוך הטור של עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת ב ynet: "עד היום הסבירו לנו שמדובר בעקרונות שמגנים על זכויות אדם ומבטיחים את ההגנה על המשטר. אך כעת מתברר ששלטון החוק המהותי גובר אפילו על חוק יסוד: כאשר המדיניות והתוכן של החלטות הממשלה עולות בקנה אחד עם המדיניות "הנכונה", אפשר לוותר על דרישות החוק-הפורמלי. מתברר שבניגוד לרעיונות יסוד בדבר החובה של השלטון לציית לחוק תמיד, "שלטון החוק המהותי" הוא מטבע לשון אורווליאני שמעניק למשפטנים את היכולת להורות על הפרתו". https://www.ynet.co.il/news/article/skqxbk4xo

פורום קהלת הגיש לבג"צ בקשה דחופה נוספת לצו ביניים נגד ההליך לאישור ההסכם עם לבנון שנעשה בחוסר סמכות ועוד בתקופת בחירות. בבקשה נכתב כי לאור ההודעה הרשמית כי ההסכם יובא לאישור הממשלה מחר ובשל העובדה שראש הממשלה לפיד הודיע שלא יעביר את ההסכם בהליך שנקבע בחוק יסוד משאל עם יש צורך דחוף להוציא צו ביניים מידי שימנע תקלה חוקתית ונזק כבד. עד להחלטה בבקשה לצו ביניים ביקשו באי כוח הפורום צו עראי, הואיל ולשיטתם הממשלה, ראש הממשלה והיועמ"שית הודיעו על כוונתם לעבור על החוק כבר מחר. הבקשה: https://bit.ly/3CL2NXw

טור במוסף העסקים של יום ליום מאת ליאב אלחיאני, חוקר בפורום קהלת לכלכלה, על הפופוליזם של תקופת מערכת הבחירות.

במסגרת פרויקט של העיתון בשבע נפגשו עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש וד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, שדיבר בין השאר על שני מהלכים שביחד הפכו לאורים ותומים של משרד המשפטים. https://www.inn.co.il/news/579107

מתוך פרוייקט של החדשות - N12 על דעות לא פופולריות בתחומים שונים. האם הדרך לשיפור מערכת החינוך טמונה בהקטנת הכיתות? עו"ד אביטל בן שלמה, ראש צוות מחקרי חינוך בפורום קהלת, מסבירה שהקטנת הכיתות אולי מסייעת לחלק מהתלמידים אך פוגעת במקביל בתלמידים אחרים וזאת בגלל המשתנה היותר חשוב - איכות המורים. —————————————————- מיתוס הכיתות הקטנות שתוקע את מערכת החינוך ישנם מיתוסים שגויים רבים בחינוך, אבל אולי הנפוץ ביותר הוא הרעיון שצמצום גודל הכיתות יוביל לשיפור אדיר במערכת החינוך. "מחאת הסרדינים" – בין המחאות הציבוריות האפקטיביות ביותר בתחום החינוך – היא התגלמותו של המיתוס הזה, ושל שברו. בשנת 2007 התפרסם דוח של חברת מקינזי, שבחן 25 מערכות חינוך בשאיפה לזהות מהם המאפיינים שמשפיעים על איכות מערכות חינוך. מסקנות המחקר היו מפתיעות ועוררו הדים ברחבי העולם כולו. את המסקנה העיקרית של הדוח מכיר כל איש חינוך: "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה". מסקנה נוספת של הדוח, קצת פחות מוכרת, היא שלא ניתן לזהות קשר בין גודל הכיתות במערכת חינוך לבין איכותה. צמצום גודל הכיתות הוא המהלך הכי נפוץ ברפורמות בחינוך ברחבי העולם, אבל המחקרים לא מצליחים לזהות קשר חיובי בינו לבין שיפור הישגי התלמידים. קשה לקבל את הממצא הזה, כיוון שהוא סותר באופן חזיתי את האינטואיציה שלנו, וגם את הניסיון המקצועי של אנשי החינוך, שמעידים כי איכות ההוראה שלהם גבוהה יותר ככל שהכיתה קטנה יותר. ההיגיון טמון בפער בין הסתכלות על הפרט לבין הסתכלות על המערכת כולה. אם ניקח את הכיתה של דני, שלומד אצל המורה שולה, ונוציא ממנה 10 תלמידים – דני יקבל חינוך טוב יותר. אבל אם דווקא דני יהיה אחד מאותם עשרה תלמידים שיוצאו מהכיתה, איך המהלך ישפיע עליו במקרה כזה? התשובה היא – תלוי... אם המורה החדשה של דני תהיה טובה כמו שולה או יותר, מצבו ישתפר. אבל אם המורה החדשה של דני תהיה פחות טובה – מצבו יורע, והעובדה שגודל הכיתה הצטמצם לא תוכל, במרבית המקרים, לפצות על הירידה באיכות ההוראה. הרי איכות המורה היא הגורם המשפיע ביותר על איכות החינוך, זוכרים...? השאלה היא אם כן, מה יקרה אם נשכפל את המקרה של דני למערכת החינוך כולה. האם התלמידים שיוצאו מהכיתות הקיימות ויועברו לכיתות החדשות יקבלו מורים טובים יותר או פחות מהמורים הנוכחיים שלהם. התשובה לשאלה הזו כתובה בדוח בנק ישראל משנת 2018. הדוח התייחס לשאלת הירידה העקבית באיכות עובדי ההוראה, ולאחר ניתוח מפורט קבע כי הרפורמות להקטנת הכיתות ולהארכת ימי הלימודים הגדילו באופן ניכר את הביקוש למורים, מה שהוביל למגמה נמשכת של הורדת סף הדרישות לקבלה ללימודי הוראה ולקבלה לתפקיד. השלכה נוספת של רפורמת הקטנת הכיתות היא על גודל התקציב. פתיחת כיתות נוספות דורשת הקצאת תקציבים גדולים מאוד הן לבינוי והן להעסקת המורים הנוספים. כלומר - מיליארדים הושקעו בצמצום גודל הכיתות תוך פגיעה באיכות המורים, ובמקום שיהיו מושקעים באפיקים אחרים שהיו עשויים להביא לשיפור המערכת. זה הוביל לתוצאה האבסורדית של הכפלת תקציב משרד החינוך תוך עשור, ללא שיפור של ממש בהישגי התלמידים. מאפיין נוסף של מערכות חינוך שמקינזי לא הצליחו לזהות קשר עקבי בינו לבין איכות החינוך הוא גודל התקציב לתלמיד. כך, למשל, מערכת החינוך בסינגפור היא אחת הטובות בעולם, למרות שהתקציב לתלמיד בה נמוך מזה שב-90% ממדינות ה-OECD. דרך אגב, מהלך מרכזי ברפורמת החינוך של סינגפור היה הגדלת הכיתות דווקא, מהלך באמצעותו יכלה להרשות לעצמה לצמצם את מספר התקנים ללימודי הוראה ולבצע תהליכי סינון קפדניים ובררניים במיוחד. תאמרו, המשמעת בכיתה הישראלית רחוקה מאוד מזו שמתקיימת בסינגפור. אין ספק. אך גם בסוגיית המשמעת איכות המורה היא הגורם המשפיע ביותר. מורה מוכשר מסוגל ללמד כיתה גדולה ומורה פחות טוב לא מצליח להחזיק אפילו חצי כיתה. עם קשיי המשמעת צריך להתמודד בכלים מגוונים וגמישים יותר, כמו ביטול המגבלות על גודל כיתה והעברת מלוא הסמכות בנושא למנהל, שילוב סייעת בכיתה עם בעיות משמעת מיוחדות ותמיכה במורים לחיזוק היכולות שלהם בתחום. תנאים חיוניים נוספים לשיפור איכות המורים הם שכר התחלתי גבוה, פיתוח מקצועי איכותי במהלך הקריירה, תמריצים למצוינות, היכולת לפטר מורים גרועים, ואוטונומיה מקצועית רחבה המאפשרת למורים הטובים להביא לידי ביטוי את כישוריהם. ועוד תנאי להצלחה: שר חינוך שיקבל החלטות רציונאליות מבוססות מחקר, במקום החלטות פופוליסטיות מבוססות אינטואיציה. https://www.mako.co.il/news-columns/2022_q4/Article-9c3800d64698381026.htm

פורום קהלת עתר היום לבג"צ בבקשה למנוע חתימה על הסכם לסימון הגבול הימי עם לבנון. העתירה הוגשה לאחר שתי עתירות דומות שנדחו על הסף בשל היותן מוקדמות מדי לפי בית המשפט. כעת לאחר שרה"מ לפיד ושר הביטחון גנץ הצהירו כי אישרו את המתווה, ולאחר שנודעו פרטים רבים לגביו, עלה הצורך בפניה דחופה בטרם יאושר ויחתם. באי כוח הפורום טענו בעתירה כי אישור ההסכם והחתימה עליו הם פעולה חסרת סמכות משום שאישור ההסכם מחייב את ההליך הקבוע בחוק יסוד: משאל עם וכן בגלל שמדובר במהלך כבד-משמעויות ורב-השלכות שממשלה בתקופת בחירות מנועה מלעשות בהתאם לפסיקת בית המשפט, ובוודאי ללא אישור הכנסת. לעתירה המלאה: https://bit.ly/3yb0qe1 ---- https://twitter.com/KoheletForum/status/1576906445345665024

טור של עו"ד אריאלה סגל לאתר כיפה על הבעייתיות בהסכם עם לבנון. קיים חוק יסוד משאל העם שמתייחס לסוגיה וממילא, אם אכן מדובר בהסכם שטוב למדינת ישראל, למה להתאמץ כל כך להדיר את אזרחי המדינה מההחלטה בעניין? https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1142908-0/

בפירוט: פורום קהלת שיגר מכתב בדרישה לקבל את חוות הדעת המשפטית בעניין הגבול הימי עם לבנון לפי הפרסומים בימים האחרונים טיוטת ההסכם לשרטוט הגבול הימי עם לבנון כבר הגיעה לעיון הצד הלבנוני, בכלל זה לחיזבאללה שלא מסתיר את שביעות רצונו. בעוד ממשלת ישראל מצפה בכיליון עיניים לתשובת נסראללה ושאר ההנהגה הלבנונית, אזרחי ישראל לא יודעים דבר על מה שכלול בהסכם. גרוע מזה, בקשתנו לקבל את חוות הדעת המשפטית שמאפשרת דילוג על אישור שני שליש מחברי הכנסת או משאל עם לא נענתה עד היום. גם ואולי דווקא אם חוות הדעת מבוססת משפטית, נשאלת השאלה - מה יש להסתיר? https://twitter.com/KoheletForum/status/1576459038099144710

כתבה בישראל היום על ההתרעה ששלח פורום קהלת (בנוסף לארגון לביא) בעניין ההסכם על הגבול הימי עם לבנון https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/13120704

מאמר בניוזוויק של פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת, על הסכם הגבול הימי עם לבנון שבין שאר הבעיות שקונטורוביץ' בו גם מחייב רוב של 80 ח"כים או משאל עם ועלול להחתם על ידי ממשלה שאיבדה את אמון הכנסת https://www.newsweek.com/israel-must-reject-terrible-natural-gas-deal-hezbollah-opinion-1746863

החודש ימלאו שבע שנים לפיגוע שבו נרצחו הרב איתם הנקין ואשתו נעמה הי"ד בשומרון. הרב איתם היה עמית בתכנית הדוקטורנטים של פורום קהלת ומי שעשה חיל בעולם הישיבתי ובעולם האקדמי. מאז הרצח אנחנו מציינים מדי שנה את זכרו בכנס צנוע בפורום, הציבור מוזמן.