פורום קהלת Kohelet Policy Forum

https://www.kohelet.org.il/article/%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%92-%d7%9b%d7%9a-%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%91-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%90/

שוב מחירי החלב המפוקחים עולים, ושוב עולה השאלה - למה כל כך יקר כאן? בתחילת החודש קיבלנו תזכורת כואבת לכיס: מחירי מוצרי החלב שבפיקוח שוב התייקרו. בזמן שבאירופה ובארה"ב השווקים נפתחו מזמן, ישראל נותרה אחת המדינות בעלות התכנון הריכוזי וההדוק ביותר בעולם המפותח. מה קורה שם באמת? הבעיה מתחילה ב"מחיר המטרה" – מחיר המינימום שהמחלבות חייבות לשלם לרפתנים. המחיר הזה נקבע על בסיס סקר עלויות שכולל גם רפתות לא יעילות, מה שמעלה את המחיר לכולנו באופן מלאכותי. תוסיפו לזה מכסים גבוהים על מספוא (אוכל לפרות) והגבלות קשיחות על יבוא, וקיבלתם נוסחה בטוחה למחירים שגבוהים בעשרות אחוזים מהממוצע ב-OECD. מה צריך לעשות? הגיע הזמן לעבור למודל המקובל בעולם: צמצום התכנון המרכזי וביטול מכסות הייצור המיושנות. פתיחת השוק לייבוא אמיתי של חומרי גלם ומוצרים סופיים. מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים (סובסידיות) במקום מנגנון מחירים שמעניש את הצרכן הישראלי. האלטרנטיבה? להמשיך לשלם על כוס חלב את המחירים היקרים ביותר בעולם המפותח. חייבים לבצע תיקונים במשק החלב בישראל ולצמצם את התכנון המרכזי. למאמר המלא>>

למאמר של עו"ד שרה שיאלום, חוקרת משפט בינלאומי בפורום קהלת> https://www.kohelet.org.il/article/%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%a1-%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%a9/

האם ייתכן שמדינות פועלות לקידום יציבות ובמקביל תורמות, בעקיפין, למנגנונים בעייתיים? זהו פרדוקס מימון הרשות הפלסטינית. מצד אחד, הסיוע הבינלאומי נועד לחזק מוסדות, לתמוך בכלכלה ולשמור על יציבות אזורית. מצד שני, מצטברות עדויות לכך שמנגנוני תשלום לאסירים ולמשפחות “שהידים” ממשיכים לפעול, גם אם תחת שמות ומבנים חדשים. המשפט הבינלאומי מתקשה לתת תשובה פשוטה. לפי האמנה למניעת מימון טרור (1999), נדרשת הוכחת כוונה ולכן מקרים כאלה לא תמיד נכנסים להגדרה הפלילית הצרה. אבל כאן נכנסת שכבה נוספת: חובת המניעה. המשמעות היא שלא מספיק לשאול “האם הייתה כוונה”, אלא גם “האם היה צריך לצפות את הסיכון”. וכאשר קיימות אינדיקציות חוזרות ונשנות — מתגבשת חובת ערנות. הפער בין התנאים הפורמליים של הסיוע לבין מה שקורה בפועל אינו רק עניין טכני. הוא שאלה של אחריות משפטית ולכידות נורמטיבית. כשמדינות ממשיכות להזרים כספים בלי לבחון מחדש את ההשלכות, הן לא רק מסתכנות — הן גם שוחקות את אמינות הכללים שהן עצמן מבקשות לקדם. זהו לא רק דיון על מדיניות חוץ. זה מבחן לאופן שבו המשפט הבינלאומי מתמודד עם מציאות מורכבת.

לנייר המדיניות בנושא הפרוטקשן https://bit.ly/3BtOWTS

חשבתם שפרוטקשן זה רק במוסכים בדרום? תחשבו שוב. נמרוד דגני מארח בפודקאסט ״על הסקאלה״ את מורין אמיתי, שהיתה חוקרת בפורום קהלת וכתבה נייר מדיניות מעמיק על תופעת הפרוטקשן (מחקר משותף עם דן גפן). תופעת הפרוטקשן היא מזמן לא רק על עסק קטן בשולי העיר - מדובר במערכת משומנת שגובה דמי חסות מהגופים הגדולים ביותר במדינה. מה באמת קורה מתחת לפני השטח? • הרשימה המפתיעה: מאיקאה וחברת החשמל ועד לקק”ל - כולם משלמים. • הביטחון תחת סחיטה: משרד הביטחון משלם פרוטקשן כדי להקים בסיסים צבאיים או לסלול כבישים. • מי הריבון כאן? בזמן שהמדינה כפופה לחוק, העבריינים בשטח מרגישים שהם “המדינה” וקובעים את הכללים עבור כולנו. • בני ערובה: המציאות שבה המערכת הדמוקרטית הופכת לשבויה של מנגנוני פשיעה שפשוט “שולטים בכולנו”. פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את עומק הבעיה של המשילות בישראל. לפרק המלא>> https://youtu.be/GpXkq6n1RDg

•2020 - בג”ץ פוסל את חוק הפיקדון בעקבות כך חלה ירידה דרמטית בעזיבת מסתננים מרצון. ⚖️ מערכת המשפט: התערבות עמוקה במדיניות במהלך השנים, פסיקות חוזרות ביטלו חוקים וניסיונות של הכנסת להתמודד עם התופעה. התוצאה: •פגיעה בהרתעה •קושי להרחיק שוהים בלתי חוקיים •תמריץ להגשת עתירות ולהישאר בארץ בנוסף, שימוש בצווי ביניים והרחבת עילות הומניטריות הפכו את האכיפה למורכבת יותר. 🏛️ הממשלה - חוסר משילות ואכיפה גם בצד הביצועי התמונה בעייתית לאורך השנים: •אין יעדים ברורים לצמצום התופעה •אכיפה כלכלית חלקית בלבד •ניהול חלש של תיקים משפטיים •העברת סמכויות לגורמים משפטיים במקום הכרעה מדינית התוצאה: מדיניות לא עקבית וחוסר יכולת לייצר שינוי בשטח. 📉 מה קיבלנו בפועל? •ירידה בהרתעה לאורך השנים •השתקעות של שוהים בלתי חוקיים •עומס חברתי וביטחוני באזורים מסוימים •תחושת אובדן שליטה השורה התחתונה: אחריות רבה מוטלת על בג”ץ, שסיכל חקיקה דמוקרטית והתערב בשיקול דעת מינהלי, אך אין לפטור לגמרי את הממשלה, שגילתה רפיסות באכיפה, לא קבעה יעדים ברורים ואפשרה למערכת המשפט לעצב את המדיניות דה-פקטו. יש לדרוש מהכנסת למרות ואולי בגלל פסילת חוקיה הקודמים להמשיך בחקיקה ובפיקוח בכל נושא ההסתננות. ללא שינוי שורשי בגישת הרשויות ובשימוש בכלים הנתונים בחוק, התופעה צפויה להמשיך ולהתרחב. *מבוסס על כתבי הטענות של פורום קהלת בשלוש עתירות, נייר המדיניות “כשלי ביצוע ומדיניות משפטית בתחום ההגירה”, עו”ד דוד פטר (2021) ומאמרים בעניין.

בימים האחרונים נשמעים קולות זעזוע מכל חלקי החברה הישראלית מול התמונות והסרטונים שמגיעים מתל אביב, כשכנופיות ה SSQ של ילדי המסתננים מטילות אימה ופחד ברחובות. אירועים אלה לא נחתו משום מקום. הם תוצאה של תהליך ארוך של כשלים במדיניות, באכיפה ובמערכת המשפט. ערכנו עבורכם סקירה מהירה איך הכל התחיל והתגלגל >>> •2007 - בעקבות עתירה של ארגוני שמאל בג”ץ מבטל את נוהל “החזרה חמה” של מסתננים למצרים. זמן קצר לאחר מכן חלה עלייה במספר המסתננים הנכנסים לארץ. •2009 - בג”ץ פוסל את תוכנית פיזור המסתננים (איסור מגורים בין גדרה לחדרה) •2010- 2013 - הממשלה מחליטה על הקמת גדר בגבול מצרים (השקעה של 1.5 מיליארד ₪)- צעד שצמצם את כניסת המסתננים אבל לא פתר את בעיית המסתננים שכבר בארץ. •2015-2012 - ביוזמת הממשלה והכנסת: סדרת תיקונים לחוק למניעת הסתננות. בג”ץ פוסל שלושה (!) תיקונים לחוק למניעת הסתננות. >>

דולר ב-3 שקלים ביום העצמאות — לא מקרה. מאז סוף מרץ התחזק השקל כ-5% מול הדולר וכ-3% מול האירו, וכשמטבע מתחזק מול שניהם יחד, זה כבר לא סיפור של חולשת הדולר. זה סיפור ישראלי: עודף מתמשך בחשבון השוטף (כ-8.9 מיליארד דולר ב-2025), ירידת פרמיית הסיכון, וגופים מוסדיים שמגדרים מט"ח בעקבות עליות בשווקים הגלובליים. האם זה ימשך? כנראה שלא בעצימות הזו — הריבית צפויה לרדת, פערי הריבית יצטמצמו, ולחצי הייסוף ייחלשו. השאלה היא לא אם, אלא מתי. למאמר המלא של ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה» https://www.kohelet.org.il/article/%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a7-%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9a-%d7%9e%d7%94%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%96/

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, בראיון לערוץ הכלכלה 10. ד"ר שראל מסביר מדוע התקציב הנוכחי מנותק מהמציאות הביטחונית, מזהיר מפני ירידה בהכנסות ממיסים, וקורא לצעדים דרסטיים ומיידיים: סגירת משרדי ממשלה מיותרים, ביטול כספים קואליציוניים שאינם תורמים לצמיחה, ושינוי יסודי בסדרי העדיפויות של מערכת החינוך. https://youtu.be/BOxpsks003Y?si=IsB3QohzPmVL-03-

האם ישראל באמת מממשת את ריבונותה בירושלים או רק מצהירה עליה? מדוע מדינות זרות מפעילות בעיר קונסוליות שמסרבות להכיר בסמכותה של ישראל? איך ייתכן שדווקא עכשיו, מול מדיניות עוינת במיוחד של כמה מאותן מדינות זרות, הממשלה ממשיכה להסס? במאמרו במקור ראשון עו״ד אברהםשל״ו, עמית בכיר בפורום קהלת, קורא למקבלי ההחלטות להפסיק לחכות — ולפעול. הוא מחבר בין מדיניות החוץ של אירופה, הלחצים על ישראל, וההזדמנות האסטרטגית שנוצרה כעת. האם סגירת הקונסוליות היא צעד מתבקש או סיכון מיותר? מה המחיר של המשך הסטטוס קוו? להבנת תמונה הרחבה והמשמעות המעשית שלה >> https://www.makorrishon.co.il/news/geopolitics/article/317755

האם מותר למדינה להקריס כלכלית את האויבים שלה? התשובה היא כן. תקיפת תשתיות כלכליות של האויב (כמו בתי הזיקוק באיראן) גוררת לא פעם ביקורת בינלאומית, אך לפי מאמר חדש של אברהם מרקוס, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, הפגיעה בצינורות החמצן הכלכליים של האויב מעוגנת היטב בדין הבינלאומי. על פי הדוקטרינה האמריקנית של "קיום המלחמה" (War-Sustaining), מטרה לגיטימית אינה רק מחסן נשק, אלא גם מתקנים "דו-שימושיים" שמממנים את מכונת הטרור. אסטרטגיה זו יושמה לאורך ההיסטוריה – ממלחמת האזרחים בארה"ב, דרך הפצצת מתקני הנפט של הנאצים ועד למערכה של הקואליציה הבינלאומית נגד תעשיית הנפט של דאע"ש. כל עוד נשמר עיקרון המידתיות, פגיעה בכלכלת האויב היא לא רק אסטרטגיה מנצחת שעוצרת טרור, היא גם חוקית לחלוטין. לקריאת המאמר המלא של אברהם מרקוס, חוקר בפורום קהלת>> https://www.kohelet.org.il/article/%d7%aa%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%90%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a6%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%aa-%d7%9b%d7%a9/