פוסטים אחרונים
עמוד 4 מתוך 84 · 1,000 פוסטים
פורסם 23 בפבר׳
לפעמים יש הפתעות. כתבה בדבר, אתר החדשות של ההסתדרות, על שיתוף הפעולה בין פורום קהלת, המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגונים אחרים בעד תיקונים בשיטת הבחירות. לכתבה של אור גואטה התראיין, בין היתר, עדי ארבל סמנכ"ל פורום קהלת שגם ישתתף היום בישיבת השדולה לשינוי שיטת הבחירות בכנסת. לכתבה»https://www.davar1.co.il/655458/
פורסם 23 בפבר׳
מנכ"ל פורום קהלת עו"ד מאיר רובין התראיין לפודקאסט של הקול היהודי ודיבר על משבר הגיוס, היועמ"שית, בעיית המשילות בנגב ועוד נושאים רבים ומעניינים. https://www.youtube.com/watch?v=yXpRhPjJJpI
פורסם 22 בפבר׳
מנכ"ל פורום קהלת עו"ד מאיר רובין מצביע בטורו במדור הכלכלי של בשבע על אחת הבעיות המרכזיות של הכלכלה הישראלית: “הקילומטר האחרון” - חסם יומיומי שפוגע בפריון, ביוקר המחיה ובאיכות החיים של כולנו. הצעת החוק חוצת המפלגות שמקדמים חברי הכנסת דן אילוז, משה פסל ואיתן גינזבורג, בגיבוי משרד התחבורה, מבקשת לפתוח את השוק לתחבורה שיתופית אמיתית. לא במקום מוניות אלא לצדן, בתחרות הוגנת, עם מנגנון פיצוי מוסדר לבעלי הרישיונות. מדובר במהלך מתבקש: שימוש בטכנולוגיה, הגדלת היצע הנסיעות, חיבור יעיל לרכבות ולמוקדי תעסוקה – וצמצום התלות ברכב הפרטי. בעולם זה כבר עובד והגיע הזמן שגם בישראל. לטור המלא» https://be7.co.il/18218
פורסם 19 בפבר׳
כבר ב-2013 הצענו לראשונה שינויים בשיטת הבחירות וב-2016 פרסמנו נייר מדיניות מסודר שבו הצענו תיקונים בשיטת הבחירות https://goo.gl/1oqPjI. ביום שני תתקיים בכנסת הישיבה הראשונה של השדולה לשינוי שיטת הבחירות וקידום פריימריז ביום הבחירות. סמנכ"ל פורום קהלת עדי ארבל ידבר מטעם הפורום. להרשמה -https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSflX-MGG8F6SVnAfTZwpjeU8ZOO4amrqRXbeSohF56DY4wsQA/viewform
פורסם 19 בפבר׳
מודיעין במשחק סכום אפס- על אתגר ההבנה והצורך בעיצוב ארגוני חדש // איתמר גנדלמן מתחקירי צה"ל על מחדל 7 באוקטובר עולה תמונה מטרידה: אף שבידי מערכת הביטחון הצטבר מידע קריטי על כוונות חמאס, הוא לא נותח כראוי ולא תורגם להתרעה מבצעית. כישלון זה אינו נובע מהעדר נתונים, אלא מצביע על בעיה חמורה יותר: אתגר ההבנה. אתגר זה מסמל את הפער שבין ידיעת העובדות לבין הבנת משמעותן. במקרה של 7 באוקטובר, הסיפור שנבחר, על הרתעה שהושגה במבצע "שומר החומות", היה בדיוק הסיפור שחמאס ביקש שנאמץ. במקביל, הסיפור האמיתי, על ארגון המתכנן מתקפה נרחבת על יישובי העוטף, נכתב בשוליים, על־ידי מעטים, ונזנח במסמכים שהעלו אבק במגירות הדיגיטליות. ההתמודדות עם אתגר ההבנה מחייבת שינוי עמוק יותר, מבני ותרבותי, שיחלחל לכל שלבי הערכת המודיעין. למאמר המלא מתוך האסופה שנתיים לטבח 7 באוקטובר - התפכחות, שינוי ומאבק>> https://www.kohelet.org.il/article/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%9D%D6%BE%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%A0/
פורסם 17 בפבר׳
למה הבחירות היום להסתדרות המורים כל כך חשובות ובמקביל כל כך מיותרות? ד"ר נעמה אבידן, חוקרת חינוך בפורום קהלת, מסבירה בבשבע. https://be7.co.il/17759
פורסם 16 בפבר׳
כולם מדברים על חשיבות החינוך. למה כמעט ולא מדברים על הבחירות להסתדרות המורים שמשפיעה כל כך על מצב החינוך? בטור שפורסם בישראל היום מצביעה ד"ר נעמה אבידן, חוקרת חינוך בפורום קהלת, על כך שהבחירות להסתדרות המורים הן הצגה בלבד. המזכ"לית המכהנת, יפה בן דויד, מתמודדת ללא יריב – ובמבנה הארגוני הקיים כמעט בלתי אפשרי לאתגר את שלטונה. כוחה של ההסתדרות נובע מהיותה אגודה עות’מאנית שאינה מחויבת לשקיפות מלאה, ומהיקף כספים עצום: תקציבי מדינה, דמי חבר, שליטה בקרנות השתלמות ואחזקות פיננסיות. המשאבים הללו מאפשרים מערך השפעה פנימי שאין למועמד חיצוני סיכוי להתחרות בו. המחיר אינו רק ארגוני אלא חינוכי: התנגדות לחוזים אישיים, תגמול למצטיינים וגמישות ניהולית משמרת שיטה המבוססת ותק ולא מצוינות. בלי שקיפות, פיקוח ותחרות אמיתית – לא תיתכן אחריות אמיתית. וכשלגוף כל כך משפיע אין אחריות, מי שמשלם את המחיר הם התלמידים, המורים והציבור כולו. https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/19907387
פורסם 15 בפבר׳
בלוג חדש באנגלית מבית פורום קהלת בנושא משפט בינלאומי. בבלוג תמצאו מאמרים המסבירים את עמדתה של מדינת ישראל על פי הדין הבינלאומי וניתוחים של דיני הלחימה, גבולות וזכויות טריטוריאליות ועוד. לשיתוף והרשמה>> https://israellegaldispatch.substack.com/
פורסם 15 בפבר׳
הכאוס בצפון ומדינת ישראל / אליצור סגל הכאוס בגבולנו הצפוני מחייב להביט מעבר לגדר, אל המרחב ההיסטורי והמורכב של ״הלבנט״ א-שאם), הכולל את סוריה, לבנון, ירדן וישראל. זהו אזור רב שכבתי של זהויות, עדות ועמים, שבו ההיסטוריה מלמדת עד כמה שברירית היציבות. העיר דמשק נקראה בערבית ״א-שאם״, מונח שלדברי הרמב״ם מתורגם ל״ארץ ישראל״, עדות לעומק הקשרים ההיסטוריים והתרבותיים במרחב. מאז הכיבוש העות’מאני במאה ה-16, דרך שלטונו של איברהים פאשא במאה ה-19, ועד חלוקת האזור בידי מארק סייקס ו שארל פרנסואה ז׳ורז׳ פיקו בין בריטניה לצרפת, גבולות המזרח התיכון עוצבו לא פעם ללא התאמה למציאות האתנית והדתית בשטח. הבנת הרקע ההיסטורי והמורכבות של המרחב חיונית כדי לפרש נכון את האירועים סביבנו כיום, ולגבש מדיניות מפוכחת לעתיד. 🔗קראו את המאמר המלא מתוך האסופה שנתיים לטבח 7 באוקטובר - התפכחות, שינוי ומאבק. https://www.kohelet.org.il/article/%d7%94%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%a1-%d7%91%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/
פורסם 15 בפבר׳
» כתבה בערוץ i24NEWS מראה שהחלפת העובדים מיו”ש בעובדים זרים אכן הביאה לעלייה בתפוקה וביעילות. הקבלנים בשטח מדווחים על שיפור משמעותי ביכולת התכנון, קצב הבנייה ואיכות העבודה. יעילות ותפוקה - עובדים זרים מקצועיים ומיומנים מספקים עבודה איכותית יותר, מקפיצים את הסטנדרט בענף ומפחיתים טעויות, עיכובים ועלויות נוספות. התמריץ להשתנות - ד”ר שראל הדגיש את הצורך בתמריצים להתייעלות. מאות תאגידי כוח אדם חדשים צצו, ויזמים הביאו עובדים מהודו וסרי לנקה, שעוברים מבחני מקצועיות קפדניים ומספקים איכות בנייה גבוהה יותר. ביטחון וכלכלה - המשק והחברה מרוויחים. עבודה עם עובדים זרים וישראלים מחזירה תחושת ביטחון אישי שהתערערה, תוך שמירה על יציבות הכלכלה. אמנם קיימים אתגרים בתחום ההגירה והעלויות, אך התועלת הכלכלית והביטחונית ברורה. תכנון נכון והפסקת התלות בעובדים פלסטינים מחזירים יציבות, משפרים תפוקה ומחזירים ביטחון אישי למשק ולתושבים. לכתבה ב-i24 >> https://www.youtube.com/watch?v=a_9buRkeFbk לדברים שנשא ד"ר מיכאל שראל בכנס ירושלים >> https://youtu.be/zIqjQADd3s4?si=bfwwteD8MhwIn-rL
פורסם 15 בפבר׳
ד”ר שראל צפה: מציאת חלופות לעובדים מאיו"ש תשפר את היעילות והביטחון במשק. לפני כשנה, במושב ׳כלכלה בזמן מלחמה׳ בכנס ירושלים, ד”ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, הציג את עמדתו: המספר האופטימלי של עובדים פלסטינים בישראל הוא… אפס. ד״ר שראל טען שהתלות בעובדים פלסטינים יוצרת תנודתיות הרסנית במשק: היא מונעת מהקבלנים להשקיע בטכנולוגיה, ומשאירה את המשק תקוע בציפייה לפתיחת המחסומים מחדש. היום, השטח מאשר את התחזיות:»
פורסם 12 בפבר׳
כתבה של אריאל פייגלין במעריב על המחקר “על המיסים ועל הנפלאות”. המחקר של פורום קהלת לכלכלה בחן לא רק מס הכנסה וקצבאות, אלא גם מע״מ, בלו, מס חברות ואגרות – מול כלל השירותים הציבוריים וההעברות. המסקנה: כבר בנתוני 2016–2018 משק בית יהודי לא־חרדי שילם נטו אלפי שקלים בחודש, בעוד משק בית חרדי קיבל נטו – פער של מעל 10,000 ש״ח. בעדכון ל־2026, לפי אותה מתודולוגיה, הפער גדל עד היום לכמעט 15 אלף ש״ח בחודש. לדברי ד״ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, הפתרון אינו פלסטר תקציבי אלא יישום רפורמה מבנית רחבה: ליבה בחינוך, תמריצי תעסוקה, צמצום עיוותי מס והטבות סקטוריאליות, הרחבת השירות וחיזוק התחרות. בלי מהלך עומק – חוסר האיזון רק יחריף. https://www.maariv.co.il/economy/israel/article-1283823