פורום קהלת Kohelet Policy Forum

על המראה המרגיזה בטורו בבשבע כותב עדי ארבל, סמנכ״ל פורום קהלת ומנהל הפורום חברה האזרחית, על מה שפתאום לא נעים לראות: חסימת החוסמים. המעשים של מרדכי דוד לא היו יפים ובוודאי לא הצטלמו טוב – אבל הם חשפו אמת לא נוחה: יש מי שפרץ מזמן את גבולות המאבק האזרחי הלא-אלים, וזוכה לגיבוי שבשתיקה. אולי חבל שכך אך דרך המעשים הבוטים נפתחת הזדמנות לריפוי. חזרה לכללים בסיסיים של מחאה במדינה דמוקרטית: בלי חסימות כבישים, בלי הטרדת אזרחים, ובלי אלימות – מימין, משמאל, מהמרכז, דתיים, חרדים וחילונים כאחד. האחריות כעת מונחת לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה. הגיע הזמן לאכיפה שוויונית וברורה, שתשיב את המאבק הציבורי אל גבולות החוק. https://besheva.co.il/17062

המרכיב הדתי במאבקו של האסלאם נגד מדינת־ישראל // ד"ר מרדכי קידר ״מטבעם של ליברלים אשר ניתקו את עצמם מהחשיבה הדתית, מהתחושות הרוחניות ומהרגשות השמימיים, קשה להם לתאר לעצמם שיש בעולם אנשים המוכנים לצאת למלחמה, להרוג וליהרג בגלל שיקולים רוחניים וערכים דתיים. הליברל ינסה תמיד למצוא למאבק שאחרים מנהלים נגדו סיבות הלקוחות מתוך עולם המושגים שלו, כגון דיכוי, כיבוש או עוני, וינסה לפתור את הסכסוך על־ידי ביטול הסיבות הללו. הוא לא יעלה על דעתו לחפש את ההֲנִיעה של אויביו בתחום שהוא אינו מכיר אותו ואינו מכיר בקיומו - תחום הדת. האויבים המרים ביותר של ישראל הם הרפובליקה האסלאמית של איראן, תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס, ארגון הגִ'האד האסלאמי ומפלגת אללה - חזבאללה. כבר בשמותיהם של כל הארגונים הללו טמונה משמעות דתית עמוקה, המודגמת היטב בטקסטים המכוננים והשגרתיים שלהם, שכולם טבולים עמוק בשיח הדתי, במובאות מהקוראן ומהחדית' (התורה שבעל־פה האסלאמית). אופן ההתייחסות של ארגונים אלו למדינת היהודים נובע בראש ובראשונה מתפיסותיהם הדתיות בדבר היהדות והיהודים. תפיסות אלו מורכבות מארבע שכבות עיקריות.״ 🔗קישור למאמר המלא מתוך קובץ המאמרים "שנתיים לטבח 7 באוקטובר - התפכחות, שינוי ומאבק" » https://did.li/5WB6q

האם יש הצדקה להמשיך לשלם ביוקר על חלב ד"ר יצחק קליין שואל בטורו ב"בשבע" שאלה פשוטה: מדוע כלל הציבור צריך לשלם מחירים מופקעים כדי להגן על קומץ רפתנים שאינם יעילים? העובדות מדברות בעד עצמן: אפשר לייבא חלב איכותי מפולין במחיר זול מהמחיר הישראלי. כביכול מוכרים לנו היום על טהרת ה"כחול-לבן" רק שרוב התשומות לייצור החלב הישראלי ממילא מיובאות מחו"ל. אז איזה היגיון יש לייבא אותן לכאן כדי לייצר חלב יקר משמעותית? הרפורמה לא תכחיד את ענף הרפת – היא תאלץ אותו להתייעל. יצרנים קטנים ולא מספיק יעילים יצאו, הגדולים יישארו ויתחרו לאחר שדרוג והרחבת הרפתות עם הייבוא. התוצאה: מחירים נמוכים, זמינות גבוהה, ורווחה לכולם. במקום שהמדינה תמשיך לשלם סובסידיות עתק, היא תציע לרפתנים לא יעילים פנסיה מוקדמת. זול יותר למדינה, טוב יותר לאזרחים. ומה יהיה על הציונות? ציונות לא תלויה במחיר חלב מופקע. https://besheva.co.il/17060

ראיון מעמיק בכאן מורשת עם עו"ד מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, על המדיניות הכלכלית של ישראל, רפורמת החלב, המפלגות הדוגלות בחופש כלכלי ואלו שלא, שיטת הבחירות ועוד. https://omny.fm/shows/kan-moreshet/12200cd2-1e4a-4696-a829-b3e800a1b78f

הצבר חזר: על סבלנות, שורשים וחוסן לאומי מאמר מעניין של החוקר והמתרגם אלי קנין על המשמעויות העמוקות של 7 באוקטובר – לא רק כאירוע צבאי, אלא כרגע מכונן בהיסטוריה היהודית והגאופוליטיקה העולמית. קנין מראה כיצד הצבר – אותו סמל ישראלי ישן שנדמה שנשכח, חזר לחיים בתגובה למלחמה. לא דרך תעמולה, אלא דרך התנהגות ספונטנית: מאות אלפים שנזעקו להגן, חיילי מילואים בני חמישים שחזרו ליחידותיהם, וסולידריות שהפתיעה את כולם, ובמיוחד את האויב. קנין מנתח במאמר שלו את המלחמה בשלושה ממדים: היסטורי: הקשר בין 7 באוקטובר לפשיטה על ח'ייבר בשנת 628. גאופוליטי: כיצד הפלסטינים הפסידו צבאית אך ניצחו בנרטיב העולמי. תרבותי: העימות בין תרבות החיים הישראלית לתפיסת העולם האסלאמיסטית. ישראל גילתה מחדש את תכונת הסבלנות (צַבְּר) – לא כחולשה אלא כחוזק. אויבינו תמיד חשבו שהזמן לצדם ועל ישראל ללמוד את אותה תכונה, תוך שמירה על בהירות הדרך. קריאה מומלצת למי שרוצה להבין לעומק מה באמת קרה ב-7 באוקטובר ומה המשמעות ארוכת הטווח שלו. למאמר המלא מתוך קובץ המאמרים "שנתיים לטבח 7 באוקטובר – התפכחות, שינוי ומאבק">> https://www.kohelet.org.il/article/%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%a8/

רפורמת החלב: מי באמת משלם את המחיר? בכל פעם שמדברים על רפורמה בחקלאות, הסיפור חוזר על עצמו: הלובי החקלאי מזהיר מקריסה, טוען שהבעיה בכלל לא אצלו, ומבטיח שייבוא לא יוריד מחירים לצרכן. עכשיו זה קורה במשק החלב. כשבודקים את העניין בלי סיסמאות אלא רק עובדות רואים כך: משק החלב בישראל הוא אחד השווקים המתוכננים והריכוזיים שיש: 🔹 המדינה קובעת כמה חלב ייוצר 🔹 מי יוכל לייצר 🔹 ובאיזה מחיר מינימום המחלבות חייבות לקנות אין תחרות, אין כניסה של שחקנים חדשים, וכמעט שאין ייבוא – בגלל מכסים חונקים. והתוצאה? מחירים גבוהים לצרכן, בלי קשר ישיר ליעילות הייצור. גם “מחיר המטרה”, שנשמע ניטרלי, בנוי כך שהוא מושפע חזק מרפתות קטנות ויקרות – שחלקן בכלל לא משתתפות בסקר העלויות. הרפורמה המוצעת לא “מחסלת את החקלאות”, אלא משנה את כללי המשחק: במקום מכסות סגורות – ליטרים מוגנים במחיר נמוך יותר, פתיחת השוק, ויצירת תמריץ לרפתות לא יעילות לפרוש בפיצוי. ובמקביל – אפשרות אמיתית לייבוא ולכניסת יצרנים חדשים. ומי שטוען שייבוא “לא מתגלגל לצרכן” – שיסתכל על שוק הדגים אחרי הסרת מכסים ב־2016 וב־2022, מחירי הדגים הקפואים ירדו ב־8.3%, בזמן ששאר מוצרי המזון זינקו ביותר מ־22%. השאלה כעת היא: האם המדינה מנהלת שוק סגור לטובת קבוצה מאורגנת, או פותחת אותו לתחרות כדי שמוצר בסיסי כמו חלב יימכר במחיר הוגן? הכדור במגרש של מקבלי ההחלטות. לטור של רן פיטוסי, כלכלן וחוקר רגולציה בפורום קהלת, במקור ראשון >> https://www.makorrishon.co.il/news/economy/article/242896

מלחמת תקומה – חזרה לדוקטרינה הריאליסטית והמנצחת מהי הדוקטרינה שמנחה את ישראל בסכסוך? כפי שמראה ד"ר רפאל בן לוי, מראשית המדינה ועד אמצע שנות ה־80 ישראל פעלה לפי דוקטרינה ביטחונית ריאליסטית: הכרה בכך ששורש הסכסוך הוא ההתנגדות לריבונות יהודית, יוזמה והכרעה צבאית, שליטה בשטח והסתמכות עצמית. הגישה הזו הביאה ניצחונות והסירה איומים קיומיים. הנטישה שלה לטובת אידיאליזם ביטחוני – נסיגות, הכלת אויבים ותלות בגורמים בין-לאומיים – ערערה את ההרתעה והובילה לשיא הכשל ב-7 באוקטובר. כבר ב-1957 זיהה משה שרת את המתח בין שתי הגישות; ההיסטוריה הוכיחה איזו מהן עבדה. מלחמת התקומה יצרה חלון הזדמנויות לחזור לעקרונות הריאליסטיים: יוזמה התקפית, שליטה והסתמכות עצמית. בצפון ובזירה האזורית ניכרת חזרה חלקית לכך אך בעזה המבחן עדיין פתוח. זה לא ויכוח אידיאולוגי אלא שאלה של קיום. הדוקטרינה הריאליסטית, כפי שמדגיש בן לוי, אינה אופציה פוליטית אלא תנאי לביטחון ולעתיד ישראל. למאמר המלא מתוך קובץ המאמרים "שנתיים לטבח 7 באוקטובר – התפכחות, שינוי ומאבק">> https://www.kohelet.org.il/article/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%9c/

https://www.kohelet.org.il/article/%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%98%d7%91%d7%97-7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%9b%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99/

מהטבח להתעוררות: מבט עומק על אתגרי השעה >> למעלה משנתיים חלפו מאז טבח שמחת תורה. המעשה הברברי שביצע חמאס ביישובי הדרום, אירוע שהוגדר כ״פוגרום״ וככזה המהדהד את התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה היהודית, היה הרצח ההמוני הגדול ביותר של יהודים מאז השואה. מאותו יום שחור ניצבת מדינת ישראל בפני אחת התקופות המאתגרות בתולדותיה. היא מצויה בעיצומה של ״מלחמת שבע חזיתות״ רב ממדית מול איראן וגרורותיה, ובמקביל מתמודדת עם גל חסר תקדים של דה־לגיטימציה בזירה הבינלאומית. מציאות זו כפתה על ישראלים ועל יהודים בתפוצות תהליך עמוק של התפכחות: האמונה בביטחון מוחלט, שאפיינה את שנות המדינה הראשונות, התנפצה. שנתיים אלו חייבו בחינה מחודשת של הנחות היסוד, העמקת המחויבות לזהות הלאומית היהודית ולרעיון הציוני, וחשיבה רצינית על עתיד העם היהודי ומעמדו בעולם. עו״ד אברהם של"ו , עמית בכיר ומומחה למשפט בינלאומי בפורום קהלת, ערך קובץ מאמרים הבוחן את אתגרי הביטחון, המשפט והזהות הלאומית על רקע המציאות שנוצרה מאז ה-7 באוקטובר. לקובץ המאמרים»

שמחנו לגלות את הדאגה שהתעוררה לאחרונה מחסימות והצקות על רקע פוליטי. עדי ארבל, סמנכ"ל פורוםקהלת, הזכיר בראיון לשרה בק בערוץ14 את התקופה שבה חסימת שערי מכון מחקר וכליאת אנשים לא נחשבה פעולה כל כך בעייתית. מעמדת הפרקליטות שמבקשת נכון לעכשיו לסגור את התיק נגד "אחים לנשק" (הפורום מערער על כך) נראה שאין הפנמה של הבעייתיות במעשה.

לחוות הדעת המלאה של ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה - "פתרון פופולרי, מחיר כבד: מדוע מע"מ מופחת על מזון בסיסי לא יוזיל את יוקר המחיה" >> https://bit.ly/FoodHarmPopVat26MS

מתוך המאמר של שלמה טייטלבאום בכלכליסט: "אם השוק הוא לא תחרותי, אז חלק גדול מהוויתור על המע"מ לא יילך להוזלת המחיר לצרכן אלא להגדלת הרווחים של היצרן. אם נניח - כך מניח ד"ר מיכאל שראל מפורום קהלת לכלכלה - כי רק 70% יגולגלו לצרכן, הרי ש־1.2-1.5 מיליארד שקל מאובדן הכנסות המדינה יילכו להגדלת רווחי היצרנים. יתירה מזו, אם מטרת המדיניות היא לסייע לשכבות חלשות, הרי מדובר בכך שרוב מוחלט של הכסף בכלל לא יגיע אליהן. מניתוח שערך ד"ר שראל עולה כי ההטבה החודשית לחלשים ביותר תעמוד על סכום של 23–34 שקל בחודש. לעומת זאת, ההטבה לשני העשירונים העליונים תעמוד על כ־75–98 שקל לחודש. המשמעות היא שרק 7.3% מאובדן ההכנסות יגיע למטרת המדיניות שתוכננה מראש. האם מישהו מחברי הכנסת היה תורם לארגון צדקה שמתוך 100 שקלים רק 7.3 שקלים מגולגלים לפעילותו?" הכתבה המלאה>> https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s1hhkjo811l